Home » Middleeasternetworlds » מדינה » מזרח תיכון » איראן » אינטרנט, רשתות חברתיות ואפליקציות בשרות ההפגנות באיראן

אינטרנט, רשתות חברתיות ואפליקציות בשרות ההפגנות באיראן

ההפגנות שהחלו ברחובות איראן ב-28 דצמבר בתגובה למצב הכלכלה ולשחיתות במדינה, זכו לכיסוי תקשורתי וגם הפעם וכבהפגנות קודמות באיראן, שימשו הרשתות החברתיות והסלולר במה תקשורתית עבור המפגינים.

כבעבר, המדיה הדיגיטלית שימשה במה בשני צירים עיקריים; יצירת ארועים ודיווח עליהם מהשטח.

במסגרת זו פורסמו כרזות דוגמת זו הקוראת לשביתה כללית במדינה ובה דמויותיהם של אנשי הצווארון הכחול;

לצד דיווחים מיידים על הקורה ברחובות איראן ובכלל זה סרטונים של תושבים הקורעים תמונתו של מנהיגה הרוחני של איראן, שריפת בסיס של כוחות הבטחון במחאה על הרג ארבעה צעירים בעיר אחרת, הפגנות, שני שוטרים אשר נמנעים מלירות על המפגינים ומצטרפים אליהם. לצד ידיעות כי תושבים רבים באיראן ביטלו את הסיסמאות הגישה לנתבי האינטרנט, על מנת להעניק גישה חופשית לאינטרנט למפגינים אשר איבדו את הגישה לאינטרנט סלולרי.

וכבארועים דומים בעבר, גם כעת נוצרו סמלים וגיבורים לרגע, סמלים חיים לשם שינוי.

בדיווחים השונים נעשה שימוש בתגית #IranProtests אשר ריכזה את מרבית הדיווחים בטוויטר על המתרחש ברחובות איראן, לצד התגית #Freeinternet4iran במסגרת המאבק לשם חופש אינטרנט באיראן, תוך שימוש באותם סמלי מחאה שנוצרו כעת;

אולם כבעבר, לצד הפעילות הערה של המפגינים ברשתות החברתיות ובאפליקציות למסרים מידיים, פעל השלטון מנגד לחסום פעילות מקוונת זו, בעיקר באמצעות הגבלות נקודתיות על האינטרנט והשבתת פעילות הטלגרם במדינה. כשהפעם הדיונים בנושא ההגבלות והסרתן התנהלו ישירות בין הנוגעים בדבר באמצעות חשבונות הטוויטר שלהם.

כבר למחרת פרוץ המהומות התבטא שר ה-ICT האיראני בחשבון הטוויטר שלו, תוך פניה ישירה למייסד טלגרם, פבל דורוב, וכתב "ערוץ טלגרם, מעודד פעולות שנאה, שימוש בבקבוקי תבערה, התקוממות חמושה ואי סדר חברתי. עכשיו הזמן לעצור עידוד זה מצד טלגרם". על כך ענה לו דורוב בו ביום כי "קריאות לאלימות אסורות לפי חוקי טלגרם, אם הדבר יאומת, יהיה עלינו לחסום ערוץ שכזה, ללא קשר לגודלו ולשיוכו הפוליטי". בתגובה פרסמו קוראים הודעות ובהן הוכחות לכאורה לקריאות לאלימות הן כהודעות בטלגרם והן מצד המפגינים.

אכן, תוך זמן קצר פרסם דורוב הודעה נוספת בטוויטר; "ערוץ הטלגרם (amadnews) החל להנחות את המנויים עליו לעשות שימוש בבקבוקי תבערה נגד המשטרה והושעה על פי כללינו בדבר "אי קריאה לאלימות". היו זהירים – קיימים גבולות שאסור לאף אחד לחצות". תוך הפניה לפוסט שכתב בנושא מדיניות טלגרם בנושא חופש הביטוי ב-29 אוקטובר 2017. לצד התייחסותו לכך כי "אין לנו עניין בציות לחוקים מקומיים. אנו עוסקים רק ביישום התקנות שלנו בצורה הוגנת ושוויונית לכל התכנים הציבוריים בלטגרם".

במענה להודעת בעניין, פרסם דורוב ב-31 דצמבר הודעה נוספת ובה כתב; "אני רואה זאת כנצחון גדול לטלגרם. יוצרי Amadnews הודיעו לנו שהם פיטרו את המנהל אשר הפר את כללינו בדבר "אי אלימות", תוך הבטחה לציית לתנאי השרות שלנו בעתיד. זה כל שרצינו לשמוע מהם".

תוך כשעה הודעה קצרה ובה מסר כי "שלטונות איראן חוסמים את הגישה לטלגרם עבור מרבית האיראנים לאור סרוב החברה לחסום את הערוץ Sedaie Mardom וערוצי מחאה בדרכי שלום אחרים" (ואחת נוספת בעניין זה). המדובר בערוץ אשר לו למעלה מ-1.3 מיליון עוקבים והוא נפתח לאחר חסימת Amadnews על ידי טלגרם. לצד טענה כי גם האפליקציה אינסטגרם נחסמה במדינה, ושבה לפעול כסדרה ב-5 ינואר.

לצד חסימת אפלקיצה זו הזוכה לפופולריות רבה במדינה מצד 40 מיליון משתמשים בה. זאת לצד ניתוקי אינטרנט נקודתיים בערים בהן התרחשו ההפגנות ודיווחים על שיבושים בגישה לאינטרנט בבירה ואף דיווחים על הגבלת האינטרנט הסלולרי וחסימת תוכנות לעקיפת הצנזורה המקוונת. תוך טענה כי שיבושים אלו בוצעו בהוראת גורמי ממשל.

ב-2 ינואר דורוב פרסם הודעה נוספת בטוויטר ובה כתב כי "בעוד אפליקציות דוגמת טלגרם וסיגנל חסומות כעת על ידי השלטונות האיראנים, ווצאפ נשארה נגישה במלואה באיראן". מנגד טען המשטר האיראני כי במידה והתכנים הטרוריסטים יוסרו מאפליקציה זו, תוסר חסימתה במדינה.

אולם מלבד דו שיח זה שבפועל הכתיב את חופש אינטרנט באיראן, גורמים נוספים התבטאו בסוגיית ההגבלות השלטוניות באיראן על תעבורת האינטרנט;

ב-1 ינואר פרסם הנשיא טראמפ ציוצים בעניין הדיכוי אותו חווים תושבי איראן וההגבלות השלטוניות על האינטרנט במדינה המהווה "מספר אחת בתמיכה בטרור ובה הפרות רבות של זכויות אדם המתרחשות מידי שעה, אשר סגרה כעת את האינטרנט על מנת שמפגינים שלווים לא יוכלו לתקשר. זה לא טוב". לצד הטענה כי ציוציו אלו דווקא מסייעים למשטר האיראני.

בתוך כך פורסם כי ארה"ב דחקה באיראן ב-2 ינואר להפסיק את חסימת הרשתות החברתיות במדינה ואף יעצה לתושביה לעשות שימוש באמצעים דוגמת VPN לעקוף הגבלות שלטוניות אלו. אכן מתחילת ההפגנות נרשמה עליה משמעותית בשימוש בתוכנת TOR לשם שימוש אנונימי באינטרנט, כחלק מגידול מתמשך בשימוש בתוכנה זו באיראן, עד לכדי רמת שיא של שימוש בה.

במסגרת זו צוטט שר הפנים האיראני באותו היום בסוכנות הידיעות הרשמית באומרו בין השאר כי "ביחס לניצול לרעה של הארועים האחרונים על ידי גורמים פרטיים שונים ברשתות החברתיות, הם אחראים ליצירת אלימות ופחד, כמובן שהתנהגות שכזו תרוסק". גם מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי של איראן האשים כי ערב הסעודית מהווה חלק מרשת שפתחה במלחמה נגד איראן באינטרנט, "בעוד הישות הציונית ומדינות המערב הן הסוכנים של פעולות אלה".

 

לסיכום ניתן לומר כי ימים אלו של הפגנות ברחבי איראן והביטויים המקוונים להן המחישו כבעבר את חשיבות המרחב האינטרנטי להבעת "קולות אחרים" בחברה, בעיקר בזו בה אלו נעדרים גישה לבטא עצמם באמצעי התקשורת המסורתית.

אם בעבר היו אלו פייסבוק וטוויטר בהם היתה מירב הפעילות המקוונת של המפגינים, הרי שכברחבי העולם, גם באיראן, בה שיעור חדירת האינטרנט עומד בממוצע על 70%, נעשה שימוש תדיר במגוון החידושים הטכנולוגיים, כשבהפגנות אלו הצטרף השימוש בטלגרם לעשיה המקוונת.

כמו כן גם הפעם בא לידי ביטוי מקום הפלטפורמות המקוונות הן ביצירת ארועים והן בדיווח עליהם לאחר מעשה מרחובות איראן, לצד השאלה את מי מייצגים ציוצים אלו בטוויטר ? אולי בשל כך המודעה המרכזית שקראה לשביתה באיראן נשאה דמויותיהם של פועלי צווארון כחול.

מאפיין נוסף ומסקרן הוא שבמידה מסויימת משבר מקוון זה נוהל בין שר ה-ICT ומייסד טלגרם בסדרת ציוצים גלויה ביניהם, אליו הצטרף פעיל איראני בשיח משולש.

אך בסופו של דבר בזירה המקוונת אין לפי שעה מנצחים או מנוצחים; איראן אכן השביתה את הטלגרם, אך הוא זמין; ערוץ אחד נחסם על ידי הנהלת טלגרם, אך אחר נפתח תחתיו ופועל במלוא המרץ; המפגינים השתמשו במדיה המקוונת ליצירת ארועים ולדיווח עליהם, אך כבעבר גם הפעם אלו נחסמו על ידי המשטר.

מגבלות הכוח של כל אחד מהשחקנים בזירה מקוונת זו באו לידי ביטוי גם הפעם. כפי שסיכם זה איש הדת איאתאללה אחמד חאתמי בדרשת יום השישי "המרחב הקיברנטי הצית את אש הקרב, כאשר מרחב זה נסגר, ההסתה נעצרה. האומה לא תומכת ברשת חברתית שהמפתח לה מצוי בידי ארה"ב".

ומנגד;

תגובות

תגובות

פוסט זה זמין גם ב: arالعربية

נכתב על ידי ד''ר טל פבל

ד"ר למזרח תיכון. מרצה, פרשן, חוקר ומומחה לטכנולוגיה, אינטרנט וסייבר במזרח התיכון ובעולם האסלאמי. בעל האתר Middleeasternet.